שלוות חייו של יעקב הופרה. העימות עם אחיו בנושא הברכות כפה עליו גלות. עשיו הנפגע זמם להרגו. בעצת אמו, נטש יעקב את הבית הטוב בארץ ויצא לחרן, אל עתיד לא נודע. שם זומנו לו נסיונות רבים, כשכל אחד מהם הציב אתגר לפני אישיותו. מכולם יצא מחוזק ומחושל ברוחו.
בעת שלן בדרך, חווה בשנתו את החוויה הגדולה:
"והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה… והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה'… הארץ אשר אתה שוכב עליה, לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ… והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבותיך אל האדמה הזאת" (שם י"ב-ט"ו).
הארץ הובטחה ליעקב דווקא עתה כדי לחזק את לבו ביום צאתו לגלות. להבטיחו נאמנה, כי אכן ישוב לארץ. הבשורה תקל עליו את החיים בנכר ותפיח תקווה בלבו, אף אם יארכו ימי גלותו. אולם מהי המשמעות הגלומה במראה הסולם הנלווה לדבר האלוקים?
מראים לו סולם ורומזים לו שיש קשר בין תחתונים לעליונים. הסולם המוצב איננו קיים מעצמו ובדרך מקרה, אלא כח עליון הציבו. הסולם – ראשו מגיע השמיימה. כיוונו ותעודתו אינה ירידה מהשמים לארץ, אלא התעלות מהארץ לשמים. כלל החיים עלי אדמות הכוללים את חיי האדם, מטרתם איננה במישור, אלא כל מה שמצוי בארץ מוזמן ומיועד להתעלות למטרה העליונה בשמים.
אדם הנודד מביתו, אדם שרוחו סוערת עליו, החושש מפני העתיד והשבוי בידי המאורעות המטלטלים אותו בניגוד לרצונו, עלול לאבד את חרותו הפנימית. הוא עלול להשתעבד ברוחו למאורעות התוקפים ולקפח בכך את יכולתו להעריכם כראוי. חלום הסולם בא לחזק בלב יעקב את הידיעה החשובה שחיי האדם אינם אופקיים אלא אנכיים, שקיימים בהם מעמקים וגבהים בלתי נראים, אך מציאותיים. למען יזכור, כי המאבקים הצפויים לו בביתו של לבן הרמאי אינם אלא נסיונות. אם יתגבר עליהם, יזכה לעתיד טוב יותר לו ולעמו.
זו היתה התזכורת בתחילת הדרך.
