למעלה משלושת אלפים שנה חלפו מאותו יום שבו התגלה ה' על הר סיני. עד היום שמחים אנו בתורה והננו מצהירים כי נוריש אותה לבנינו ולבני בנינו, כשם שקיבלנו אותה מאבותינו ואבות אבותינו.

התורה היא חלב ינקותנו. כשם שחלב האם חיוני להתפתחותו של התינוק, כך גם התורה חיונית להתפתחות חייו הרוחניים. היא מציתה בלב הילד את הניצוץ של הכרת הבורא. היא מלמדת לכבד ולהיות ירא אלוקים, לאהוב אותו ולהעריצו בלב ונפש. התורה מלמדת אותנו לראות את עצמנו כיצירי כפיו של הבורא, ולראות את היקום כולו, ובפרט את עולמנו הקטן, מנקודת ראות התורה ומצוותיה.

ה' לימד את עמו להכיר את כוחה של התורה. כל השומרה והולך בדרכיה בשמחה ובהתמסרות, יוכל ללכת במדבר שממה ללא מורא ופחד, כי ה' שומרו, ואורו ינחהו בדרכו. כל נפש מישראל באשר היא שם, חוסה בצל אביה שבשמים הזן אותה ומפרנסה, ואשר ינחה את כל הנוהים אחריו מהמדבר אל ארץ זבת חלב ודבש.

התורה היא אש-דת של בני נעורינו ומעוררת בלבב את תחושת הגדולה והרוממות האנושית. היא מלהיבה אותם למילוי תפקידם בחיים, מפיחה רוח חיים, כח ועוז בכל נימי הגוף והנשמה. מחדירה את הכרת הטוב והיושר ומעודדת לאהוב אותם. נוטעת בנו את הידיעה על כבודנו וחשיבותנו, מנחה אותנו, מכוונת את צעדינו ומגבשת את כל ישותנו בהחלטה נחושה לעבוד את ה' בכל עוז רוחנו, בכל פעימת לב. מלמדת אותנו לקדש את שמו ולקיים את רצונו עלי אדמות, הן בחיי הכלל והן בחיי הפרט, לפי החוקה והמצווה אשר נתן ה' לנו.

מהגרעין הזה צמחו ויצאו גדולי העם, אשר שמרו וקיימו את התורה בהתלהבות ובדביקות, ובדבריהם הוכיחו בעליל עד כמה העמיקו שורשי הקדושה והטהרה גם בתוככי החיים. הם שמרו על התורה שמירה כה מעולה, עד כי במשך כל הדורות לא מש ממנה עמוד האש של דבר ה', להאיר ולהנחות את הדרך הישרה.

התורה מנחה את חיינו בעולם הזה, והיא נותנת לנו את השלימות הנעלה ביותר. היא מדריכה אותנו בכל צעד ושעל של חיינו האישיים, המשפחתיים, האזרחיים, הרוחניים, הרגשיים והגשמיים. מחנכת אותנו למשול ברוחנו, לשלוט ביצרינו, הן בדיבור והן במעשה, במסגרת המשפחה ובחוג הקהילה, בקרב העם וביחסים עם האנושות. משפיעה גם על העבר וגם על העתיד, ורואה את ההווה כילוד העבר וכאביו של העתיד.

התורה משמשת לנו קנה מידה ואבן בוחן להבדיל ולהבחין בין אמת לשקר, בין טהור לטמא, בין צדק לעוול, בין אפילה לאורה. על פיה יודעים אנו לשפוט הכול במישרים. כך נדע לחיות את חיינו ללא גאוות סרק, ללא דיכוי בני אדם וללא האלהת בני אדם, ללא הערכה עצמית מופרזת וללא השפלה עצמית יתר על המידה, ללא פחד ומורך לב, ללא תאוות ויצרים פרועים. נלך בדרכנו בכובד ראש ובישוב הדעת, כשאנו מוכנים לקבל באהבה את כל אשר יבוא עלינו, כי דרכנו סלולה, השקפתנו ברורה ומגובשת ועמידתנו יציבה ואיתנה.