לתעשיין עשיר בעל בתי אריגה, עם מאות פועלים, היה בן יחיד. בן פיקח, מוכשר ונבון, אבל כל מעייניו היו נתונים בתענוגות ובבטלה. שכר אביו את טובי המורים, ניסה להשפיע עליו שיעזוב את דרכו הנילוזה בטובות ובאיומים, אך לשווא. לא פעם הסביר לבנו, שאם ברצונו להשתלב בעסקיו, עליו ללמוד ולהכיר את המכונות ואת דרכי הפעלתן, אך הבן היה עסוק בהבליו.
משנוכח אביו שדבריו נופלים על אוזניו האטומות של בנו, פנה אליו ואמר: "מחובתי לדאוג לעתידך. אם אינך רוצה להשתלם ברזי מקצוע האריגה, לפחות לך לשוליה של סנדלר, ותלמד שם מקצוע פשוט המפרנס את בעליו".
נטל האב את בנו ומסרו לסנדלר עני, המתגורר בבקתה דלה בפאתי העיר. בערב הובא אל השולחן לחם ניקודים יבש. הסנדלר ובני ביתו אכלו בכל פה, כמו היה המאכל ערב ונדיר, ואילו בן העשיר לא שלח ידו אל האוכל. משאך סיימו את סעודתם, כובו הנרות, והכל עלו על יצועם. בן העשיר לא עצם עין. הקש שבצבץ מהמזרן דקר בכל גופו והרעב החל להציק לו. בבוקר השכם הלך עם פטרונו לעבודה, ובדרכו פגש באביו. "אבי, אבי, הושיעה אותי", קרא בדמעות, "איני יכול לאכול שם, איני יכול לישון!" אולם אביו התעלם ממנו והמשיך בדרכו כאילו אינו רואהו.
תחת ידו הכבדה של הסנדלר אולץ הנער לרצוע עורות עבים ונוקשים. ידו כאבה, אצבעותיו האדימו, ואם ניקב חורים מחוץ לשורה המשורטטת ספג מכות נאמנות. בצהרים אכל בעל כורחו מנזיד הקטניות, כשהוא מתחלחל מכל כף שהוא מגיש לפיו. בערב, כאשר חזר מעבודתו, ראה את אביו והתחנן בדמעות שליש: "אנא, אבא, הצילני, עבודתי אינה לפי כוחי. הסנדלר מתעמר בי ומכני", אולם גם הפעם התעלם ממנו אביו כליל.
משהבחינו הנערים בכך, סבבוהו והחלו להתקלס בו. "אביך נטש אותך". צחקו, לעגו לו ושמחו לאידו. לפתע ראה הנער את אביו. "אבא", קרא בתחינה, "ראה איך מתעללים בי, ראה כיצד מתקלסים בי. הם אומרים שנטשת אותי…" האב המשיך בדרכו, אף לא הסב את ראשו. צחוקם של הילדים גבר. דמעות זלגו ללא הפוגה מעיניו של הנער כל הדרך חזרה.
ברוב יגונו לא נגע בלחם שהוגש. בשכבו על יצועו בהה בחשכה בעיניים דומעות וחשב בשל מה באה עליו צרה זו. למחרת, עם שחר הלך לעבודתו. בראותו את אביו, נחלץ מידי הסנדלר, רץ אליו והתנפל לרגליו: "אבא, אבא, אני מוכן ללמוד הכל, מוכן ללמוד בשקידה ובהתמדה, אני מבטיח לך, אשביע את רצונך, ובלבד שתוציאני מאפילה לאורה, שתשיבני הביתה!"
כששמע זאת אביו, חיבקו בחום, אימצו אל ליבו ולא עזבו…
הקב"ה ביקש מבני ישראל שיקבלו את התורה ברצון, יתעלו בה וישיגו על ידה אושר בשני העולמות. אך כיצד מביאים אותם לחפוץ בתורה? הורידם למצרים, שם היו נתונים בעבדות משפילה. המצרים התקלסו בהם, שאלו איה אלוקיהם? אולם רק כאשר היו נכונים להיות לעם ה' ולקבלו עליהם לאלוקים, גאלם ה' ממצרים.