מצוות משלוח מנות נועדה להרבות אחווה ורעות בין היהודים. היא גם מבטיחה שגזירת המן לא תחזור, חלילה, שנית.
המן לא היה יכול להתנכל לעם ישראל אלא אם כן היה קיים רקע רוחני שיאפשר לו זאת. הרקע שעל גביו יכלה לצוץ מזימה שטנית כזו של המן, היא היות עם ישראל באותה העת חסר אחדות. "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ד', ח'). איש אינו מסוגל לפרוץ פרצות בעם ישראל כשהוא מלוכד. רק כאשר קיימים סדקים בחומת אחדות העם, מנסה המן להסתנן מבעד לסדקים אלו.
להמן היו סיבות טובות לחשוב שעם ישראל הינו מפורד ומפולג. כנראה שעל פני השטח נראו סממני מחלוקת, אולם לאמיתו של דבר בתוכו עם ישראל הינו תמיד יחידה אחת של שלמות.
המן לא לקח בחשבון שגזירתו עצמה עתידה לחשוף את המצוי במעמקי נפשות ישראל. אם כי באותה שעה כירסמו בעם חיידקי פירוד, דווקא הסכנה עתידה להוסיף להם אחדות, בכדי להקהל ולעמוד על נפשם. ריח הסכנה גרם לזרעי האחדות הפנימיים לנבוט ולעלות על פני השטח.
הסכנה שריחפה על ראש היהודים חשפה את רגשות האחווה. אולם כדי שרגשות אלו לא יחלפו, תיקנו מרדכי ואסתר את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, בכדי להרבות אחווה. אותה אחווה היא הערובה שתופעה מעין זו של המן לא תחזור על עצמה, מאחר שלא תהיה לה קרקע מתאימה שעליה תוכל להתפתח.