העולם נבהל ונחרד כאשר שמע על גבורת ה' ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. המלכים הבינו שה' העניש את המצרים על רשעותם, אך בנוסף לזאת הם ראו את ההתרחשות במצרים ובים סוף כמאורע כללי הקשור לכל עמי תבל. הם הבינו שהגבורה והנסים שהתחוללו במצרים מהווים סימן שאלקי ישראל כל יכול. בשירת הים מתואר שהאומות נרתעו מאד, חיל ורעדה אחזום והן לא העיזו להלחם בבני ישראל.
רק אומה אחת העיזה לקפוץ לתוך האמבטיה הרותחת. רק בניה של אומה זו פקפקו בהשגחת ה' והעיזו לתקוף את בני ישראל, למרות שחלף זמן מועט מאז קריעת ים סוף. הם בלבד לגלגו על המתרחש ולא נחרדו מהמכות שספגו המצרים. אומה זו היתה עמלק.
לכל אומה (לפני שבא סנחריב ובלבל את כל האומות) היו תכונות משלה. תכונות אלו כיוונו את צורת חייהם של בני האומה, את דרך התנהגותם ואת התייחסותם למתרחש בעולם. מצרים, בתקופה שישבו בה בני ישראל כעבדים, היתה אומה אשר הודתה בקיומו של בורא-עולם, אולם, הם טעו וסברו שלאחר הבריאה, אין הקב"ה, כביכול, מתערב בנעשה בעולם שברא. אחת המטרות של עשרת המכות היתה להפריך טעות זו ולשרש אותה מליבם של המצרים.
לעומת האומה המצרית שהכירה בקיומו של בורא עולם, ורק הכחישה את רצונו להתערב בבריאה, הכחישו בני העם העמלקי לגמרי את קיומו של ה'. לדעתם, אין ח"ו שום כח עליון בעולם, והכל מתרחש במקרה. עמים אחרים נחרדו מקריעת ים סוף, ולעומתם, הסביר עמלק שמדובר באסון טבע בלבד. הרב שמשון רפאל הירש מבאר שבעלי הדעה הסוברת שהכל מתרחש במקרה הינם שורש הרע בעולם ואין דבר שימנע מהם מלבצע את זממם, גם אם הוא רע מאד.
חז"ל מתארים את עמלק כלץ. אומה זו לעגה לכל האומות שחרדו ופחדו מה' לאחר קריעת ים סוף. היו עמים שהשפעת הנס של קריעת ים סוף היתה כה גדולה עליהם, עד שהתחילו להסתכל על עצמם כנתונים תחת שלטונו של ה'. בא עמלק וקירר את ההשפעה. בני אומה זו הכריזו בכל העולם בעקבות כך שיצאו להלחם בבני ישראל, שח"ו אין בעולם מלכות שמים והכל מקרה.
תכונות אלו של עמלק מהוות את ההיפך הגמור מהתכונות הנדרשות לאדם או לעם השואפים לקבל את התורה. רק אדם עניו מסוגל לבטל את רצונו מפני רצון בוראו; גאוותן אינו מסוגל לקבל על עצמו את מרותה של סמכות אחרת.
נוסף לכך, הכופר בקיומו של הקב"ה, כופר גם באפשרות קיומה של דרישה שמימית מהאדם, דרישה להתעלות מעל תאוותיו ורצונותיו ולחיות חיים רוחניים. לכן, התנאי המוקדם לקבלת התורה – הן במדבר סיני והן בימי מרדכי ואסתר – היה למחות כל זכר לתכונות אלו של עמלק. לכן, לפני מתן תורה בהר סיני ולפני קבלת התורה מחדש בימי מרדכי ואסתר, סובב ה' שתהיינה מלחמות מול עמלק. מאורעות אלו חיזקו את לבו של עם ישראל וסייע לו להתרחק מתכונותיו של עמלק.