היסורים, שהם מנת חלקם של העולים לארץ ואף של היושבים בה, הופכים את הארץ לנחפצת וליקרה מאד בעיני אוהביה
עלייה לארץ ישראל אינה דבר של מה בכך. לא רק בתקופות שאמצעי התחבורה ותנאי המגורים היו פרימיטיביים, היה העולה זקוק למנה גדושה של מסירות נפש; גם כיום עוברים על כל עולה חדש חבלי קליטה והתאקלמות לא קלים.
הדעה הרווחת היא שקשיי קליטה הם דבר מיותר ומזיק, אלא שאין מהם מנוס. לעומת זאת, בתורה קיים מבט שונה. לפי דעת התורה יש בייסורים פן חיובי. וכך אמרו חז"ל:
"שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורים, ואלו הן: תורה, ארץ ישראל ועולם הבא".
ייסורים אלו אינם בלעדיים לעולים חדשים. גם הוותיקים יודעים שבחו"ל החיים קלים יותר. שם אין בעיות בטחון ובעיות רבות אחרות שכולנו נתקלים בהן בארץ.
מן הראוי להעמיק ולמצוא איזו תועלת מביאים ייסורים אלה.
התשובה לכך היא, שכן טבעו של האדם להיות קשור בעבותות אהבה רק לדבר שהוא עמל להשיגו. אדם שבמשך שנים רבות חלם על דירה משלו, חסך פרוטה לפרוטה עד שזכה להכנס לדירתו, יודע להעריך ולשמוח בדירתו, מעבר לאדם שקיבל דירה במתנה או בירושה. בנוסף לכך, רכוש שבא לאדם בקלות, מתבזבז בקלות.
הנותן לחברו מתנה יקרה, מעוניין לדעת בוודאות שהמקבל אכן יודע להעריך את ערכה. הנותן יהלום יקר ערך לאשה, שאינה יודעת להבחין בינו לבין אבן זולה, בזבז את כספו לריק. הייסורים וההתגברות על הקשיים שבדרך, מעניקים לאדם הזדמנות להוכיח שקיימים אצלו שאיפה ורצון לזכות במתנה זו, שקיימת בלבו הערכה לזכות הגדולה שנפלה בחלקו לגור בארץ ישראל ולהכיר בסגולותיה האמיתיות.