מצויים אנשים רבים בתבל, הטוענים שהגורל התאכזר להם, שהם לא הצליחו להגשים את משאת נפשם, ולכן הם שקועים בחיי עוני וסבל.
נוכח טענות אלו זו מדגיש הפסוק: הבריאה שברא ה' – ישרה היא. העולם לא נברא ח"ו כדי לגרום סבל או ייסורים. אילו המשיך העולם להתנהל עפ"י התכנית שקבע לו הבורא בתחילת הבריאה, הרי שהעונג והשלווה, האושר והביטחון היו מנת חלקם של כל ישובי תבל.
אולם לאדם ניתנה בחירה חופשית. מחד, הוא מסוגל להרקיע שחקים במעשיו הטובים ומאידך הוא עלול לרדת תהומות בבחירתו ברע: "והמה ביקשו חשבונות רבים". האדם עצמו זנח את הדרך הישרה, והעדיף לנהל את חייו בעצמו, עפ"י הבנתו וחשבונותיו. ומכאן נובעים ייסוריו הרבים!
מבט זה מותיר לאדם פתח תקווה. אם מעשיו עד כה לא קירבוהו למטרתו, עליו לשוב לדרך הנכונה, ואז יצליח ה' דרכו, וידלה מלוא חופניים אושר ותקווה.
