לחיפושית זו, שגודלה 10-7 מ"מ, יש מתקן פיצוץ ייחודי. כאשר אוייב מתקיף אותה, היא מפעילה פיצוץ מבוקר מתוך גופה. בחלקה האחורי מצוי זוג צינורות, ושני סילונים של נוזל רותח ומבאיש פורצים מהם, פוגעים באוייב ומשתקים אותו לזמן מה. בעת הפעלתו של מנגנון הגנה זה נשמע קול נפץ אופייני, ולכן נקראת החיפושית בשם זה.
מדען גרמני חקר את מנגנון הפיצוץ, וגילה כי בלוטות בגופה של החיפושית מייצרות שני חומרים שונים העוברים אל שתי שלפוחיות ומתערבים שם. החומרים מי חמצן מרוכזים ותמיסת הידרוכינון יכולים ליצור ביניהם תגובה חריפה המשחררת אנרגיה רבה. החיפושית מייצרת כל אחד מהחומרים לחוד, והתערובת מוזרמת מהבלוטות אל "תא הפיצוץ" בעל מעטה שרירי ועמידות גבוהה ללחץ ולטמפרטורה גבוהה.
כאשר החיפושית מזהה סכנה, היא מפרישה אנזים (סוג של חלבון) היוצר תגובה חריפה בין החומרים, וסילון של מי חמצן לוהטים מותז תוך השמעת קול שאפשר לקלוט היטב במקרופון. בדיקות של מומחים הראו כי החיפושית מסוגלת להתיז את החומר בסידרה של פיצוצים זעירים בקצב שיכול להגיע ל50 פעם בשניה.
מכאן, שהחיפושית מייצרת בגופה ארבעה חומרים כימיים שונים. כל אחד בהרכב מסויים וייחודי, המתאים בדיוק נמרץ לפעולה המתואמת ביניהם.
באיזו אוניברסיטה היא למדה כימיה? איך היא בנתה בגופה את מקומות האיחסון המתאימים לחומרים הכימיים ואת תאי הפיצוץ העומדים בדיוק בלחץ הדרוש? וכיצד יודעת החיפושית לבצע את הפיצוץ בצורה מדוייקת ומבוקרת? הוא אינו חזק מדי – כי אז היתה החיפושית עצמה מתפוצצת, ואינו חלש מדי – כי אז לא היה הסילון פורץ בעוצמה מספקת. כיצד היא תכננה את התזמון המדוייק לפעילות המערכת המורכבת, הפועלת ביעילות מדהימה, בדיוק בחלקיק השנייה הדרוש להדיפת האויב המזנק אליה?
טביעת אצבעותיה של התבונה העליונה ניכרים בבהירות.
